תמונה אחת שווה אלף מילים

במקרה של הצלמת יעל שלח, ממרום גולן, גם מיליון מילים לא יוכלו לתאר את היופי שהיא מצליחה ללכוד בעדשת המצלמה שלה. מאז שמשפחתה עברה לגולן, לפני 11 שנה, היא מצלמת את הגולן, עם היופי והקשיחות.
 
"גולן שלי
לא יודעת איך דברים יכלו להתגלגל אחרת, אבל שמחה שההורים החליטו לעבור לכאן, לפני 11 שנים.
נכון שבתור ילדה בת 13 הייתי אבודה מהמעבר ולקח לי הרבה מאוד שנים לצאת מזה והרבה בזכותך. בזכות היופי שבך, גיליתי כמה אני אוהבת צילום, כמה אני מתרגשת מאור, אור שמש שנופל עליך בעדינות ובקשיחות, כל פעם אחרת. טקסטורות של עלים ופרחים ועצים, שלכת, פתיתי שלג וצבעים, השתקפויות, הרים וילדים שמחים וחופשיים.
כמה שלווה וטוב אני מוצאת ביופי הזה, הקוצני ומלא הבזלת, באלונים, בארזים ובין הסוסים, הציפורים, הפרות ושפע הפירות, בכל עונות השנה שמורגשות בך, במלוא היופי והקיצוניות.
רקע
שיתופי פעולה
"תודה לך על השקט הזה, המהדהד, המרוחק מהציוויליזציה, שמעלה בי בלי הפסקה את כל השאלות הקשות, אבל גם נותן לי תשובות.
"תודה לך על עבודה קשה בין כרמים, עצי קיווי ותפוח. תודה על זה שאני עומדת על אדמתך ומתרגשת ובעיקר, תודה על זה שהמשפחה שלי כאן.
"עוד כמה ימים אני עוברת לירושלים, מתחילה ללמוד צילום ולהעמיק באהבה הזו שהתחילה לגמרי ממך, שחיברה אותי והראתה לי כמה יופי יש, לצד כל המכוער.
"אז רציתי לכתוב לך תודה,
"אוהבת אותך ותמיד חוזרת".
 
עד לפי מספר שבועות הייתה יעל שלח צלמת חובבת אנונימית, שמושא צילומיה היה הגולן. פוסט מלא באהבה אל הגולן, שהעלתה בעמוד הפייסבוק שלה חשף אותה לאלפי אנשים, שהזדהו עם דבריה, התרשמו מצילומיה, והתרגשו יחד אתה. גם אנחנו התרגשנו. מהכישרון, מהאנושיות, מהאהבה הגדולה שלה לבית, לגולן.
יעל, בת 24, ממרום גולן, נאלצת לעזוב אותו אחרי 11 שנה ולעבור לגור בירושלים, במסגרת לימודי תקשורת צילומית במכללת "הדסה". את הפרידה מהאזור בו גדלה היא החליטה לעשות בדרך הכי טבעית לה: באמצעות תמונות. היא אספה תמונות של נופים ואנשים שצילמה ברחבי הגולן במשך העשור האחרון, מאז הייתה ילדה בת 13 ופרסמה אותן באלבום מיוחד, בפרופיל הפייסבוק שלה. אנשים התרגשו מהתמונות, שיתפו ושיתפו, עד שהגיע אתר האינטרנט "הפטרייה" ופרסם גם הוא את הפוסט שלה, ומשם... יעל בעצמה לא מאמינה לעוצמת הפרגון שקיבלה.
הנושא האמתי הוא האהבה שלה לגולן, אליו עברה עם משפחתה בגיל עשר והדרך שבה הצילום של נופי הגולן סייע לה להתמודד עם המעבר לאזור החדש.
"כשהייתי בת עשר, עברנו מצורן לגולן. בהתחלה המעבר היה קשה. הגענו למרום גולן, כשההרחבה הייתה ממש חדשה ולקח לי כמה שנים להרגיש שאני מצליחה להתחבר לאנשים, כי אני בן אדם ביישן. דרך המצלמה והצילום, הצלחתי להסתכל על היופי של הדברים וזה עזר לי גם להתחבר לאנשים. זה להרגיש שאתה חי בתוך הטבע. אתה לא מנותק ממנו. אתה לא מרגיש את היום שעובר אותו דבר. הזריחות, השקיעות, הפריחה, עונות השנה - פה מרגישים אותם בשיא היופי וגם הקושי ואני מאוד אוהבת את זה. גם האנשים, האווירה של הקיבוצים והמושבים, יש בזה משהו משפחתי ולא מנוכר כמו שיש בעיר. עכשיו, כשאני גרה בירושלים,  אני מאוד מרגישה את זה.
"במהלך השנים, צילמתי לעצמי, אבל לאט לאט, התחלתי לפרסם באינטרנט בפורטל צילום. בכיתה ט', למדתי קורס צילום בסיסי בתל חי. המשכתי עם הצילום, אבל לא משהו מקצועי. בשירות הצבאי שלי, הייתי צלמת בעיתון "במחנה". במהלך השירות, ניתנה לי ההזדמנות לצלם תרגילים בגולן, בשל היותי תושבת המקום. היה לי כיף לצלם את זה, כי זה מאוד מאפיין את הגולן, שמלא בשטחים צבאיים ונחשפתי לעוד רובד של האזור.
"אני מאוד רוצה לעסוק בצילום דוקומנטרי, רואה את עצמי חוזרת לגור בגולן בשלב יותר מבוסס של חיי ומנסה להתקדם בעולם הצילום מכאן, מהגולן".
 
מוזמנים להיכנס לעמוד הפייסבוק של יעל שלח ולצפות בתמונות של הגולן שצילמה במהלך העשור האחרון.
מוקד גולן