מיחזור שפכים בגולן

חזון

בעשור הראשון של שנות ה-2000 עמד הגולן בפני יישומו של אתגר כפול - קליטת תושבים חדשים והרחבתם של היישובים. הסדרת פתרון קצה לביוב, היה תנאי הכרחי לקידום התוכניות לבניין ערים (תב"ע) ולשם כך היה צורך בבדיקה יסודית של הנושא. הבדיקה העלתה כי המערכות הפנים-יישוביות תקינות ומסוגלות להוליך את שפכי היישובים באופן סדיר וללא גלישות לבריכת החמצון המקומית. אולם ניכר בבירור כי במהלך הקיץ השפכים שבבריכות התאדו ויתרתם גלשה לסביבה בעונת הגשמים והתנקזה בסופו של דבר לנחלי הגולן.
 
בהכנת תוכנית האב לביוב נדרשה התייחסות לשתי סוגיות מרכזיות. הראשונה: אזור הגולן הוא חלק מאגן היקוות הכנרת ולכן כל פתרון חייב להקיף את כל המכלול - מתורמי הביוב דרך מערכת ההולכה והטיפול בשפכים ועד ל"טפטפת" הנמצאת בקצה המערכת לניצול הקולחים. הדרישה הבסיסית של הרשויות הייתה להקים מערכות הולכה בתקנים גבוהים לשמירה על הסביבה ולמניעת גלישת ביוב לסביבה. אמצעי התראה לבקרה ולניטור הותקנו בתחנות השאיבה ובקווי ההולכה וכן סודרו אמצעי גיבוי לכל המערכות כולל נפח איגום לחירום. מאגרי ביוב אשר שימשו בעבר כמתקני טיפול, הוסבו לבריכות איגום לימי גשם בהם עולה ספיקת הביוב בעיקר באזור דרום הגולן פי חמש ויותר מספיקה יומית ממוצעת. יש כמה סיבות לבעיות האיטום במערכת הביוב הקשורות לאיכות השוחות אשר הותקנו בעבר ולתזוזות קרקע בחלק מיישובי דרום הגולן.
חזון
הסוגיה המרכזית השנייה היא ניצול הקולחים. ניצול הקולחים הוא להשקיה חקלאית בלבד ואין אפשרות להזרימם לנחלים (ועדת ענבר, קבעה ערכים המאפשרים הזרמה לנחלים לאחר טיפול בשפכים  אולם באגן היקוות הכנרת אין אישור להזרמה קולחים מטופלים לנחלים).
 
מכוני הטיפול בשפכים ומאגרי הקולחים הסמוכים למכונים תוכננו במיקום אופטימלי מכמה היבטים: א. מקום אשר בו אין חשש לזיהום נחלים במקרה של גלישה מהמתקנים. הגלישה בזמן תקלה היא לשטח היכול לאגום את הקולחים בלי לגרום לזיהום סביבתי. ב. מקום אשר אפשר לנצל בו את הקולחים להשקיית הגידולים החקלאיים הסמוכים. תהליך זה נעשה בתיאום עם יחידת ההדרכה החקלאית של משרד החקלאות וכלל תכנון שטחים חדשים לגידולים המתאימים לשימוש בקולחים.  ג. הרפתות בגולן: הגולן הוא אזור אקלימי נוח לגידול פרות, והרפורמה במשק החלב הניעה את העברתן של רפתות רבות לגולן. הרפורמה עסקה בהסדרה סביבתית של הרפתות אך לא בסנכרון בין שפכי רפתות למתקני הטיפול האזוריים בשפכים. הרפורמה לא טיפלה במורכבות לטיפול בשפכי רפתות ובדרישה לטיפול  עד לרמה שלישונית תוך עמידה בערכי ועדת ענבר.
 
תחומי הפעילות
מטרת תוכנית האב לביוב בגולן הייתה לתת פתרון מלא לשפכים בגולן - שפכים סניטריים, שפכים חקלאים, שפכים תעשייתיים ושפכים המגיעים ממתקני תיירות בגולן. תוכנית האב אמורה הייתה להקים מערכת אופטימלית הכוללת מערכת להולכת שפכים מהישובים למכוני הטיפול בשפכים והקמת מכוני טיפול בשפכים המורכבים המשלבים טכנולוגיות ואמצעים לטיפול בביוב עד לרמה שלישונית. במוצא מכוני הטיפול בשפכים ניבנו  מאגרים לאיגום הקולחים ומערכת ניצול שתפזר את הקולחים מהמאגרים לשטחים החקלאיים. התוכנית בשנת 2000 תוכננה לאופק של עשרים שנה  ובהמשך שודרגה התוכנית עד לשנת 2030.לתוכנית הוגדר תו תקן לעמידה בערכי "ועדת ענבר". יעד זה הקדים את החלטות הממשלה שהתקבלו רק בשנת 2010 כאשר ערכי ועדת ענבר הוטמעו בתקנות בריאות העם.
צוות ההיגוי שגיבש את המטרות והיעדים כלל את נציגי המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד החקלאות, החטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית, צה"ל, המנהל לתשתיות ביוב במשרד התשתיות, מנהלת הכנרת וגורמי האזור בהם המועצה האזורית גולן ואגודת המים מי גולן.