חקלאות

במסגרת העשור הכלכלי, מתגבש החזון החקלאי ובעקבותיו תכנית עבודה לפיתוח חקלאות חדשנית. בכלל זה, הקמת מרכז לחקלאות עתירת ידע בגולן.
התכנית לפיתוח הכלכלי בגולן, הוצבה כיעד אסטרטגי ובמסגרת זו, מקדמת המועצה האזורית גולן תהליכים לגיבוש תכניות אסטרטגיות לעוגנים הכלכליים שנבחרו להוביל את הפיתוח הכלכלי של האזור - חקלאות חדשנית, מחקר ופיתוח, אקדמיה, תיירות, תעשייה מתקדמת, תעופה ועוד. אחד העוגנים המרכזיים של התכנית לעשור הכלכלי הוא החקלאות בגולן.  
ראש המועצה, אלי מלכה, מגבש צוות שכולל חוקרים, חקלאים ואנשי מקצוע, לגיבוש תכניות עבודה לפיתוח החקלאות והיעדים המרכזיים. החודש הוצג החזון לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אורי אריאל, שביקר בגולן ונתן תמיכה ורוח גבית לקידום הנושא.
בעלי התפקידים
מלכה מתאר את כיווני החקלאות בגולן לעשור הקרוב: "אנו אזור חקלאי מובהק, שמייצר תוצרת חקלאית בהיקף של כמיליארד וחצי ש"ח לשנה. מרבית תושביו ויישוביו של האזור מתפרנסים מחקלאות. לאור העובדה שקידמנו החלטה לקלוט 750 משפחות נוספות לנחלות חקלאיות, ולהגדיל את שטחי הגידול ב-30 אחוז, הדבר המתבקש באופן מובהק הוא לייצר כאן בגולן חקלאות אחרת. אנו מכוונים לחקלאות עתירת ידע, שתתחרה בשווקים עולמיים, תיחשב כפורצת דרך ותייצר מקומות תעסוקה איכותיים גם בתעשיית חקלאות ההיי-טק.                                                                                             
"בעבר, החקלאות במדינת ישראל הובילה את הכלכלה, הפיתוח והחדשנות בארץ ובעולם. ישראל הייתה מעצמה לפיתוח חקלאי, לזנים ייחודיים, לפיתוח מערכות השקיה וכדומה. במשך השנים, נעצרה המדינה בפיתוח החקלאי, אבל העולם המשיך להתקדם ולהתפתח. כיום החקלאות בישראל מוצאת את עצמה בקשיים להתמודד בשווקים בעולם, מול מדינות ששמו את הפיתוח החקלאי כיעד והתחברו למגמות ולצרכים עולמיים. בעיה נוספת היא שהמאבק ביוקר המחייה בישראל מביא לרגולציה על החקלאים ופתיחת הגבולות ליבוא תוצרת חקלאית. אלה מעמידים את מצב החקלאות בישראל בסכנה ומקטינים באופן משמעותי את הרווחיות בענף החקלאות.                                                                                                                    
"מהעבר השני של הים, השוק העולמי לתוצרת חקלאית דווקא גדל משנה לשנה, מדינות ענק בדרום אסיה צורכות תוצרת חקלאית שלא הייתה קודם חלק מסל המזון שלהן ומהוות פלח שוק חדש וגדול במיוחד. אם שמים זרקור על שוק התוצרת החקלאית, מקַדמת הבריאות והמרַפאה, מגלים שהוא עומד על מיליארדי דולרים בשנה וצומח בקצב מהיר. לשם אנו מכוונים. לפתח זנים ותוצרת שיעמדו בתחרות העולמית, שיענו לביקוש ההולך וגובר בעולם ובארץ לתוצרת חקלאית בריאה ומרפאה.
"כשבונים חזון מסתכלים רחוק ובגדול. לנו יש את כל התנאים להיות פורצי הדרך בפיתוח ובייצור של חקלאות. יש לנו טופו-אקלים של ארבע יבשות שונות, ממינוס 200 מטר ועד 1000 מטר. יש לנו קרקע באיכות גבוהה, מספיק מים להשקיה, חקלאים מנוסים ומצוינים, נקלטים חדשים צעירים בעלי השכלה בתחום ויזמים באופיים ויש נכונות של המדינה לפתח את חקלאות העתיד".
פיתוח חקלאי
השילוב של כל אלה הוביל את המועצה האזורית לקבל החלטה להקים בגולן את "המרכז לפיתוח חקלאות עתירת ידע". במרכז זה ישולבו מיטב המוחות והחוקרים, אלה שגרים בגולן ובגליל המזרחי ונוספים שיבואו לגור ולעבוד בגולן, וביחד עם המכון לחקר הגולן ומכון מיג"ל, ובתמיכת המכון הוולקני, יפעלו לייצר שלושה כיווני פיתוח לחקלאות:
  • ניצול השטחים המעובדים היום לגידול תוצרת חקלאית איכותית ובריאה. הגולן כספק מזון איכותי לאזרחי המדינה - חלק מהאינטרס הלאומי לביטחון מזון.
  • מזון עילית: פיתוח מזון מבוסס מחקר וגנטיקה, באיכות הזנים והתוצרת שמשווקת מהגולן לשווקים בארץ ובחול ומיתוג התוצרת הגולנית.
  • והנושא המרכזי - להפגיש את המדע עם החקלאות. פיתוח זנים וגידולים שישמשו להגברת הבריאות של הצורכים אותם. תוצרת לעולם הרפואה, תוצרת חקלאית מרפאה ותוצרת חקלאית להיי-טק, שיהפוך את התוצרת לתרופות שונות לצרכן, בארץ ובעולם.
מלכה: "ישנה מגמה עולמית של מזון מרפא ואנו שואפים להקים את המרכז הישראלי בגולן ובגליל המזרחי, בשיתוף עם גופי המחקר, שיספקו את הידע הדרוש לחקלאים לפיתוח מזון עילית ולתזונה מקדמת רפואה. בנוסף, אנחנו רוצים להיות פלטפורמה לחברות ולחוקרים שיפתחו גידולים עם תרומה רפואית בריאותית.
"זה החזון, אליו אנו רוצים לגייס את מיטב האנשים בגולן, את מכוני המחקר ואת ממשלת ישראל, שתיתן תמיכה תקציבית לפיתוח הרעיון. תכנית זו יוצרת כר פורה לתעסוקה לחוקרים, אקדמאים, היי-טקיסטים, יזמים וחקלאים והופכת את החקלאות לחדשנית ועתידנית ולעוגן כלכלי לאזור כולו".
 

מרכז לחקלאות עתירת ידע בגולן

בימים אלה, יושב צוות של המועצה ושל המכון לחקר הגולן על גיבוש הרעיון מאחורי "המרכז לחקלאות עתירת ידע". הצוות גיבש שני עקרונות עליהם יתבסס המרכז: אגרו-גנומיקה וחדשנות חקלאית. תחומים אלה כוללים את הפיתוח של מזון עילית שכבר החלבמכון לחקר הגולן, יחד עם המעבדה הגנטית בקצרין GGA - מזון שמעבר לערך קלורי, מספק גם אלמנטים בריאותיים, כמו חומרים מעכבי הזדקנות, חומרי ריפוי וכל זה לצד מרכיבים תזונתיים חשובים. על מנת לייצר מזון עילית בעל המרכיבים שמצוינים לעיל, נדרשים כלים גנטיים הקשורים בבחירת תכונות בתוך זן או מין קיימים ואינפורמציה לגבי גידולים חדשניים.
 
במקביל פועלים ליצירת  "תו תקן"- ואלידציה זנית גידולית וסביבתית (גידול ירוק) מהמטע לצרכן, שמאפשר שקיפות לגבי הליכי הגידול והשיווק של מוצרי המזון, בכלל ומוצרי מזון מהחי, בפרט. "תו תקן" גנטי למזון יהווה חותמת איכות למרכיבים תזונתיים חשובים לבריאות בגידול "ירוק", עם טעם וארומה מעולים ועמידויות למחלות. עיסוק נוסף של המרכז יהיה פיתוח זני פטנט המבוסס על השבחה גנטית וביואינפורמטיקה חקלאית - שימוש בכלים חישוביים לצרכי מחקר ופיתוח ופתרון משברים עכשוויים ועתידיים בחקלאות.  
 
לכל זאת צריך כמובן אנשים בעלי ידע בתחום והבאת כוחות ומוחות איכותיים נוספים לגולן. לכן מקדם המכון לחקר הגולן, בשיתוף עם המועצה, תואר שני באגרוגנומיקה, על ידי חסות אקדמית למרכז לחקלאות עתירת הידע, מאוניברסיטת בר אילן. תואר שני באגרוגנומיקה, יחידי בארץ, יכלול עבודה מעשית במעבדות GGA, במודל הקיים עם מכללת תל-חי ועבודה מעשית במשקי הגולן.
 
התכנית למרכז כוללת חשיבה להקים צוות הערכה ובחינת פרויקטים אליו יוכלו לפנות יזמים עם רעיונות מבטיחים. הצוות יבחן את הרעיון ובמידה שתהיה לו היתכנות, יופנו היזמים לבחינת הרעיון מדעית וכלכלית אצל מומחים בארץ ובחו"ל. המרכז יחבר רעיונות נושאי דגל לניסויי מעבדה, חלקות מודל ומסחור אפשרי. המרכז יקים פורום חקלאים פורצי דרך בתחומם, לחיזוק הקשר בין השטח למחקר והפרייה הדדית ולחיזוק שיתופי הפעולה בין המשקים.
 
מנהל המכון לחקר הגולן, פרופ' משה ראובני: "אגרוגנומיקה היא תחום חדש ועדיין אין אותו בארץ. אנו מנצלים את היתרונות של העבודה עם מעבדת הגנטיקה בקצרין והולכים לכיוון של חדשנות בחקלאות, במטרה להביא דברים שלא היו קיימים ועדיין לא עסקו בהם, למען ויחד עם הקהילה שאנחנו עובדים איתה.
 
"מעבר לכל הדברים המדעיים המקצועיים, יש את קהילת הגולן. הידע לא נמצא רק במכון לחקר הגולן ואנו יכולים לשאוב הרבה ידע מיועצים וגם ממגדלים מצוינים מהגולן ושואפים שהמגדלים יהיו חלק מהחשיבה".